מערכת "דרישת טוב" יסדה את העלון מסיבה אחת פשוטה - אמונה ביכולתם של בני ובנות הציבור הדתי-לאומי ליצור, וברמה. אמונה, שאם רק נקבל את ההזדמנות, נוכיח שאנו יכולים להיות הטובים ביותר. העלון "דרישת טוב" הוא במה, לא סרט. אנו השחקנים, לא הצופים. אנו נדרשים להפיק את הטוב ביותר שיש לנו להציע - את החידוש שחידשנו עם החברותא בסדר ערב, את התובנה שעלתה בשחנ"ש, את המסקנה החדשה שהגיעה בעקבות השיעור, את השיר שחיברת בליל סגריר, את הסיפור שכתבת על החייל שסגר שבת. העלון יורכב מיצירותנו התורניות, ברמת תוכן גבוהה שאולי נופתע שמקורה בנו. אנחנו מאמינים ביכולתנו. ניתנה הבמה. ההפקה תלויה בנו.
כמה כללים בנוגע לתפאורה:
- העלון "דרישת טוב" הוא א-פוליטי - כל מאמר שמטרתו פוליטית לא יתפרסם. ניתן לכתוב מאמר ובו דיון הלכתי בסוגיית "שטחים תמורת שלום", אבל דיון בהקפאת הבנייה - תעלו בהיכל התרבות באריאל.
- לא צריך לכתוב כמו ש"י עגנון, אבל כן צריך לכתוב מאמרים\סיפורים\שירים שמביעים ומעוררים מחשבה.
- אין הגבלה על הכמות - לא משנה אם תכתבו פסקה או מאמר באורך 10 עמודים (רק שימו לב שהוא צריך להצדיק את פרסום כל עשרת העמודים!).
- תחשבו חיובי! תכתבו למה אתם צודקים, לא למה הם טועים...
- מי שמעוניינים לראות תגובות ישירות למאמר, יכולים לבקש שכתובת האימייל שלהם תפורסם בצמוד למאמר.
ישנו מגוון רחב של צורות כתיבה, ועלון זה נועד לתת במה למרביתן, אם כי לא לכולן. שמו מפנה למרדכי היהודי, שהגיע למצב שבו עם ישראל כולו רצה בו. מרדכי מתואר כ'דורש טוב ודובר שלום', ומגמתנו בבמה הקרויה על שם גישתו, היא ללכת בדרכו ולהרבות; לא להמעיט.
כל יצירה משמעותית עומדת בזכות עצמה, ואינה זקוקה לאמצעים נוספים, מלבד עצם חשיפתה בציבור. 'ניכרים הם דברי אמת', וכל רעיון מדבר בזכות עצמו.
מתוך גישה זו, השואפת לבנות מבלי להרוס באופן ישיר, נפסלים בעקיפין סוגים מסוימים של מאמרים. מכתב שנכתב כתגובה לרעיון אחר, ובעצם 'מתלבש' עליו ומנסה לחשוף את מערומיו, אינו מועיל לעולם בצורה ישירה, שהרי לבוש לא מהווה תחליף לגוף הרעיון עצמו; קריעת הכסות אמנם מונעת מטעויות להמשיך ולהתקיים, אך אינה מייצבת עמידה עצמית.
כאן אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהקורא יודע לשפוט בעצמו, ומכיוון שכך, כאשר עולה דחף להגיב, יש לתעל אותו בצורה חיובית; כל אחד מוזמן להציג את הצד שלו, ואת הניתוח שמוחו מבצע במציאות, והקורא עצמו יכריע מי מן הצדדים חביב עליו ונכון בעיניו. כל כותב מספר את הסיפור שלו, מציג את קריאתו האישית את המציאות; כאשר ברקע מונחת אמונה שבחינה ראויה תזכה להכרה, ובפועל יעדיפו את דעתו. בדרך זו נוצר דיאלוג בין קטעים, ובו רעיונות מתכתבים ומתעמתים זה עם זה, אך אינם מתכתשים בגלוי. היעד הוא יצירת רעיונות שלמים ורצופים, ולא נגוסים ומצומצמים.
האמונה בעקרון שכאשר 'בכל דרכיך דעהו, הוא יישר אורחותיך', מולידה פתיחות, וקוראת לכל לב לפרוק את המטען החיובי שצבר; הגיגים שלא יכולים להופיע על במה אחרת, משום שאינם עונים על שום הגדרה, יוכלו למצוא פה עדנה. הקשר להוויות התורה הוא התנאי היחיד; בהיעדר קריטריונים חדים, אבן הבוחן היחידה שנותרת היא האיכות. קריאה בכל תחום עשויה להניב עומקים מפליאים הנוגעים לכלל, ומתחברים ישירות לחיי התורה; הפריזמה הצרה שבה חי כל אחד תחבור אל אחיותיה, ותוסיף מקטע משלה לשטיח השלום הססגוני, שדבר ה' עליו חופף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה