ויאספו את כל אנשי הממלכה, למאיש ועד אשה, יונק עם איש שיבה, כאיש אחד - לבנות החומה.
ותארך מלאכת בניית החומה ימים רבים, ויכלו לבנות החומה. ותשקוט הארץ.
ויהי אחר הדברים האלה ויאמרו עבדי המלך אליו "הנה כילינו המלאכה, ומעשה ידינו - חומת שן, גבוהה כמגדל הלבנון, בנויה לתלפיות. אך מי יודע יום המחר? אולי לא יבצר מאויבנו לעלות בחומה, ונשמדנו גם אנו גם טפנו. הבה נלבנה לבנים ונבצר החומה, פן נפוץ על פני כל הארץ." וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעשו כן.
ויקבצו שנית את העם, למקצהו ועד קצהו, אין נקי. ויגדילו החומה, ויבצרוה, ויחזקוה, ותגדל החומה במאוד מאוד. ויהי כאשר כילו המלאכה, ויראו העם את החומה והיא גדולה ובצורה אשר לא ישוו לה כל חומות תבל. ויאמרו בלבם אך הפעם ננוח מצרינו.
ויהי מקץ ימים אחדים ויאמרו העם איש אל אחיו: "הנה החומה אשר בנינו גבוהה היא כארזי הלבנון. אולם אף אויבנו אמצו מאוד ויוסיפו כוח. נבנה אך הפעם את החומה, למען לא יעבור עוד איש בגבולנו."
ויתאספו בשלישית כל אנשי העם, כאיש אחד. ויגדילו החומה ויבצרוה ויחזקוה, ויעשו כן גם ברביעית, גם בחמישית. ויוסיפו עוד בנות החומה מדור לדור. אין בניין נבנה בארץ ההיא, בלתי החומה לבדה.
ותגבה החומה מכל מבני קדם, מן ההרים הגבוהים, אף מן המגדל הגדול אשר בנו לפנים אנשי בבל. ותהי החומה ניצבת ארצה, וראשה מגיע השמימה...
ויהי היום, והם עודם מחזקים החומה. והנה נשמע קול רעש גדול, אדיר וחזק, משבר הרים ומפוצץ סלעים – וַתֵהום הארץ. ויביטו האנשים השמימה, והנה מחזה נורא, אשר כמוהו לא היה בקרב הארץ. ויראו ציפור ברזל שטה בשמים, והיא ממטרת אש וגופרית על הארץ. ויחרד לב העם מאוד, ולא עמדה נפשם בם עוד, וימס לבבם. וינוסו מן הארץ, וינטשו החומה. ויפוץ העם על פני כל הארץ כצאן אשר אין להם רועה. ויסתרו בנקיקים ובראשי ההרים, ותשַם הארץ.
ותהי החומה הגדולה, למצבת זכרון, לדיראון עולם, ולמשל ושנינה - עד היום הזה.
עמיחי גלרנטר, שיעור ה', ישיבת מעלה אדומים.
amichai888@walla.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה